מי שמכיר אותי מעט מכיר את חיבתי לשופינג ולבגדים. מעולם לא הסתרתי אותה. בשנים האחרונות אני אף לוקחת אותה יותר ברצינות ואני מודה שאני משקיעה לא מעט במלתחה שלי. מטבע הדברים נהייתי חברה במועדוני לקוחות רבים מספור (רבים מדי ללא ספק) של חנויות ומעצבים. יש לי רשומה נפרדת על מועדוני הלקוחות הללו שאולי תסתיים באחד הימים אבל היום אני רוצה לדבר על המושג סוף-עונה.
עזבו את זה שמבצעי סוף העונה מתחילים בערך שבועיים אחרי שה"עונה" (אם בכלל יש משמעות למושג הזה בארצנו) התחילה בפועל. נכון שהיא התחילה עוד בשלהי או לפעמים קצת באמצע ה"עונה" הקודמת ומן הסתם עוצבה בכלל לפני חצי שנה לפחות. אני קצת מגזימה אולי אבל אני חושבת שזה לא יהיה לגמרי לא נכון לומר שלכתוב "סוף עונה" לפעמים זה רק קוסמטי ולצורך פיתוי כשבעצם נלקח מראש בתמחור, כלומר להתחיל גבוה מאוד ולרדת לגבוה. בשנים האחרונות התרבו ירידי ואירועי האופנה בעיר – מה-T מרקט, דרך היריד של המרכז לסיוע, דרך "מעצבי העיר", "אקססוריז" וכו` וכו`, שאמורים להיות הזדמנות מבחינת מחירים (בפועל זה לא תמיד כך). כל-כך הרבה אירועים שאלא אם כן יש לך חשבון הוצאות בלתי מוגבל וחדר ארונות שאינו בתפוסה מלאה, עלייך לבחור את ירידייך בתבונה.
חוץ מההשתתפות באירועי האופנה למיניהם גם כל חנות/ רשת עושה לעצמה מכירת "סוף עונה" עם הנחות של 20% ואז "סוף עונה סופי" עם 1+1 פלוס הנחות לפריטים מהעונה שעברה ואחר כך סוף עונה בחנות העודפים ולסיום סיומת סוף עונה סופי בהחלט עם הנחות עד 70%. ממש לפני שהעונה החדשה כבר מנצה בחנויות יש מבצע חיסול של 1+2 או הפוך. המייל שלי מתמלא בהודעות על מכירות מיוחדות ובסמס מגיעות אליי תזכורות אחרונות, שלא אחמיץ את הסייל המדהים. וואו, לכבוד יום האישה יש 10% הנחה נוספים, רק לסופ"ש הקרוב, רוצי!
אז בעצם כמה סופים יש לכל עונה? האם הם באמת התחלה של משהו אחר, כמו כל סוף?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה