יום רביעי, 14 במרץ 2012





תא אחר תא נושם אויר חדש חיות עולה ברטט... הגוף, הגוף קם לתחייה כמו עוף החול  שולף את עצמו מעורו הישן הדם  מתחת לעור מתעורר נימלולים נע וזע, יוצא במחול, כאן, כאן כאן ועכשיו , החיים...   
 

עברתי על הבלוג ומצאתי משהו שנכתב לפני המון זמן, תמיד רלוונטי :   אתמול אמרה לי מישי : " כעס הוא המכשלה הכי גדולה בפרנסה",היאהתכוונה לזה שאנרגטית, אדם כועס, מתחשבנים איתו מלמעלה, ולא מספקים לו אתפרנסתו  ברווח... זה  נחמד ותכלס בחיים זה גם עובד... אדם כעוס  הוא לרוב נותן שירותים מחורבן ולא נעים איתו ביחסי עבודה,וקרוב לודאי שהוא ..
 

 
דיפלומטיה וזהירות אולי דוחקות את הקץ, אבל אמת מקרבת את האהבה..   והאופטימיות חשובה כמובן... (מסקנות  אחרי יום האהבה)

 
007
אוי הצלצול העקשן הזהמושיטה יד לוחצת על הכפתור המשתיקבכל הכוח להדביק חזרה עפעפייםמהר.. מהר שלא לאבד כלוםלחזור .. לשםמתאמצת חזק להחזיר חלום דרך רסיסיזיכרון... האהבה המלאה הזו בחזההאושרלשם.. לשם...מהר...פסטלים רכים נמסים לאור שמש לבןטוב נו...יש לי גם פיפי דחוף...

 

 
צילום זה נלקח מעיתון הודי, וכותרתו: "רק העניים פועלים מתוך נדיבות ורוחב לב שכאלה. חבל כל כך שהאנשים אינם תמיד כאלה".
 

 
  תמיד חשבתי שיש אנשים שמסתירים סוד שהם יודעים ואני לא.היום זה היכה בי, עמדתי בסבלנות מאחורי מישהי במעבר חצייה, מחכה שהאדום יתחלף בירוק, הבטתי בשמיים וחשבתי, שבהחלט יתכן שעכשיו יפתח חלון בשמיים הכחלחלים אדמדמים הפסטוראליים האלה של make believe, בלי טארארם גדול יקרע פיתאום המטריקס מולי ומהחרך הפתוח בת קול תתגלה ותדבר...

 

 

איך זה שכל החום הזה כלפי חוץ מרגיש כל כך קר בפנים? מנותקת מרגשאין רצוןאין פינותאין כעסאני עגולה וזורמת,כל כך פאקינג מאוזנת  עוטפת את כל המתקרב נענית לכל ציוץ של צורךשל כל אחד אחרולי, לעצמי, רחוקה כל כך..שקטהרדומהאין דו שיח אפילו לא דו קיוםביני לבין הצרכים שלי. איך זה שאני מרגישה כל כך ריקה מבפנים?והרי אני כמעט מפעל תעשייתי&...

 

 
 אנחנו הולכות בצעדים מהירים וגדולים, במרץ הולך ומתגבר, אני ושישה הכלבה שלי במורד הרחוב, כי גמלה בליבי החלטה ששניים שלושה קילו פחות לא יזיקו לא לי ולא לשישה.. וגם כי שישה מקבלת עכשיו אנטיביוטיקה שבגללה אסור לה להמרח לפחות חצי שעה על הרצפה בכניסה לחדר שלי בפרצוף מתחנחן שאומר : נו.. תני להתכרבל איתך או...
 

 
 שנה מבורכת ומקודשת בה יתגשמו כל צפונות ליבנו ואור נשמתנו יקרין  את טובו על סביבתנו ברוך ולב אוהב ירנן בנו את שיר חייו.שתהא שנה טובה !   באהבה רבה   אום    "תשוב תחייניתשוב תעליני     תיסוב תנחמני...    תרננה שפתי כי אזמרה לך..." - - - - - - - - - - ...
 

 
בבליינדייט טמון פוטנציאל עלום למסע קסום אל נבכי האהבה האולטימטיבית... והיום, בעידן האינטרנט, בליינדייט הוא קליי קלות, רחוק ממשימה בלתי אפשרית, ישיבה קטנה, שתיים שלוש דקות מול המחשב ויש דייט, אבל לצערי, בליינד דייטים  זה לא רק נצנצים, חיזור, מיחשוב, עיפעוף  ופלירטוט ..  בליינדייטים בלי קשר למחשב המגשר בשלב הראשוני, היו ...

 

 

הלילה, הבוקר , חלמתי בנים לא נים, שביקשתי הבראה שלמה...ובקשתי עולה וצפה מעלה בלי מאמץ . עולה עוד ועוד ומגעת ומגלה את אורו הנחבא של משולש ובתוכו עיגול, והאור המתעורר כחלחל סגלגל  מערטל דמות מתוך החושך באין ספור צבעים כל חלקיק, כמו נגלו שמיים נתגלתה  :   מאותה אנרגיה עשויה שמלתה, שיערה הארוך כגלי ים, יופיה המתנשם וק...


 

 

אז זהו...מחר הניתוח...הבטן מתהפכת..   ...  I  have to to believe that everything will be all Right  ?  Right  

בנוסף אולי תאהב/י את:




 

 
פורסם ב-16 באוגוסט 2007, 14:09 במדור מחשבות והגיגים
אני מסתייגת  מאלימות על כל גווניה, גם לא מקללת בד"כ ומאד, מאד רגישה לכל שינוי קל של הווליום של הקול או צלילים בכלל ואינטונציה לא נעימה יכולה להרטיט לי את הבטן בתחושת חוסר נוחות.צלילים, ריח,  ויברציות, זו השפה שלי...קול של גבר או אשה, מעצבן, מאנפף וצורמני יכול לגרום לי לסלידה וצעקות לכאב ראש ולעומת זאת קול נעים, רך ועמוק יכול לגר...

בנוסף אולי תאהב/י את:
תגיות בבלוגיה: קללותאלימותפרדוכסהומורשינוי



 

 
פורסם ב-12 באוגוסט 2007, 17:28 במדור מחשבות והגיגים
שמעתם  שהרמב"ם אמר שאם האשה גומרת לפני הגבר, יוצא בן זכר ואם הגבר גומר קודם תצא בת.? (איך.. איך הוא ידע את זה כל כך מזמן?)  ויש בזה משו - שכשאשה גומרת קודם רמת החומציות בנרתיק  יורדת ונוצר ריר בסיסי  בו מצליחים לשרוד יותר תאי זרע הנושאים את הכרומוזום Y (בנים)  בניגוד לריר החומצי שיש בנרתיק כשאשה לא גומרת ואז ...

בנוסף אולי תאהב/י את:
תגיות בבלוגיה: זכרנקבההרמבםשמועותהארה.



 

 
פורסם ב-10 באוגוסט 2007, 0:25 במדור שירה
10.08.2007
אתה ואני, איש מיוסר, מאותו חומר קורצנואותו מסע חרט את עצמו בידינו העמלות,ולמרות זאת, לא רואים דבר על פנינו, זוויות הפה והעיניים, בקלילות עולות. מאום לא יאמר בתנועת הגוף על קושירק הכחשה לזמן ולשנים,נדבר על עושר רוחני ויופינוגעים ולא נוגעים, ננוע הלאה, רעולי פנים. כמו פסלת, אני חותכת את השיר ממילות כל העולם, מג...

בנוסף אולי תאהב/י את:
תגיות בבלוגיה: זמןפנטזיות



 

 
פורסם ב-7 באוגוסט 2007, 14:12 במדור מחשבות והגיגים
כמו בפעם הראשונה להתעטף בטלית,אויר  נקי  עמוק   וקדושה  טהורה, ניקיון שאין בו הפרה אפשריתכלום לא ידבק בך נגד רצונךאתה מוגן כמו חוני המעגל.כמו  כלום.  כמו  חדש.מבורך, ברוך השם  אהיהאשראהיה...    - - - - -  על כוח האותיות :http://www.hidabroot.org/Site/ProDetile...

בנוסף אולי תאהב/י את:
תגיות בבלוגיה: שינוי שםשמותקבלה



 

 
פורסם ב-30 ביולי 2007, 18:59 במדור מחשבות והגיגים
תקציר לגאון או למשתעמם מהר  :   שיח של מטפל עם עצמו -(ז`תומרת ביני לביני, כי אני רוצה הוקוס פוקוס ,כזה שכשאגיע לשולחן הניתוחים יגיד הפרופסור - אופס.. אנ`לא רואה מה צריך לתקן פה בכלל ), זהו בירור מנגנון ההתכלות/בריאה/הבראה, המסקנה היא כמובן -  אהבה, אין חדש תחת השמש      :  

יום שלישי, 13 במרץ 2012


 

פוקחת את עיני לרוחשתנשב שינוי מהבפנים לחוץ גם ככה השיער פרועואני עפה ורוקדת, רוצה לרוץ. ידיים כמו של אבא,אל תהא דרוךבוא ברכות יודעת:צלילים טובים באים רגועולא בדיזונאנס שחוק. מיציתי תהיות וזעם, בואו שקט ושלווה,ימים טובים יהיו עכשיואחרי שהת-פרק-תיפעם או שלושה.  אני הולכת ובאה, בתוכימסעות שלמים במ...



עייניך מביטות
דויד פלח
מילים: דויד פלחלחן: דויד פלח


עינייך מביטות בי כאומרות
אהבה אני אוהבת
אני מביט בתוך עינייך
יודע מה את חושבת

הגובה שעל פנייך
אותך רוצה
לצידך אהובה
תמיד ארגיש קטן

הראש משתגע
הלב רותך
קולך אני שומע
אוי אלוהים אותך רוצה

גם כשאת אצבנית
אז אני תמיד אדע
שתצתערי לי בטעות
לפעמים אני פוגע
ולפעמים אני כועס

הסומק שעל גופך
אותך רוצה
לצידך אהובה
תמיד ארגיש ילד

הוגש ע"י דויד
השיר הזה כתבתי  לבדי זה מה שהרגשתי באותו רגע נשבע לכם !!!

 
התחלתי להתעמל בסטודיו האנונימי (כבר אמרתי שאני לא עושה פרסום) כמה חודשים אחרי הולדת הקטנה. הסיבה העיקרית הייתה הבטן, שאחרי הקיסרי (טפו!) התקשתה לחזור לגזרתה (הדקה, כמובן, לארבעים). אחרי כמה חודשים של התעמלות גיליתי להפתעתי, שמלבד הגוף המחוטב הרווחתי in the process גם יכולת שליטה בשרירים טבעתיים חבויים.
כן, עם הגדלת שעות השינה והעליה בתדירות יחסי המין ביחס ישר (טוב, נו, רק כמעט), גיליתי שיש בי כוחות חדשים ויכולות חדשות. אני מכווצת מבפנים את כל מה שיש לכווץ ושולטת הרבה יותר בתנועות אגן (חינניות למדי, יש לציין) ובכלל- כל האיזור שנקרא בשם פולני כללי "שמה, למטה", התפרק למיני שרירים קטנים (בעלי שם והגדרה מדויקת) שכל אחד תורם את חלקו למשימה החשובה. למותר לציין שגם הפרטנר לא ממש מתנגד לפעילותי הספורטיבית.
 
 
אז בשעת השיא, אני מודה לסטודיו שיא שהביאני (בעצם הביאנו) עד הלום (בעיקר כשההלום מוצלח, כמו בלילה האחרון)

 

 

 
דווקא בתקופה שהייתי קצת שרלילה ואפילו השקעתי בהלבשה תחתונה (כולל ביריות), לא הייתי מסוגלת ללכת עם חוטיני. זה היה מטריף לי ת`עניינים (נו, אתם מכירים, זה שכל הזמן שולחים יד אחורה להוציא ת`תחתונים מהתחת). האמת? הסתדרתי לא רע גם ככה וצברתי עוד שמות בפנקסון.
 
בנזוגי היקר (שמעתה יקרא שמו: הארטיסט) ניסה לדחוף בעדינות לכיוון ואפילו ניסיתי שוב באחת מההזדמנויות הנדירות שהלכנו לקניות (בחו"ל כמובן, רק שם הוא עושה קניות) והוכחתי לו קבל מכנס וחריץ שזה ממש, אבל ממש לא נוח.
 
ולפני כמה שנים (ותרשו לי לייחס זאת למהפיכת ה-SEAMLESS בהלבשה התחתונה) החלטתי לתת לחוטיני צ`אנס נוסף. מה אגיד לכם? גיליתי עולם. פתאם זה היה הכי נוח בעולם, פתאם הרגשתי סקסית כל היום בשל הסוד מתחת לבגדים. היום אני מתגאה להיות בעלת אוסף נאה של תחתוני חוטיני במגוון צבעים וגזרות ואני נוהגת ללבוש (חוטיני לובשים או עונדים?...) אותם בחלק ניכר מהימים. גיליתי לאחרונה שהרבה יותר קר עם חוטיני. ידעתי שגופיה מחממת, אך אף פעם לפני כן לא ייחסתי איזשהי תרומה בנושא חימום הגוף לתחתונים.
 
והיום, אחרי שהתקלחתי עם הקטנה ולבשתי חוטיני, היא הסתכלה בעניין ואמרה: "איזה תחתונים משונים".

 

 
 
מי שמכיר אותי מעט מכיר את חיבתי לשופינג ולבגדים. מעולם לא הסתרתי אותה. בשנים האחרונות אני אף לוקחת אותה יותר ברצינות ואני מודה שאני משקיעה לא מעט במלתחה שלי. מטבע הדברים נהייתי חברה במועדוני לקוחות רבים מספור (רבים מדי ללא ספק) של חנויות ומעצבים. יש לי רשומה נפרדת על מועדוני הלקוחות הללו שאולי תסתיים באחד הימים אבל היום אני רוצה לדבר על המושג סוף-עונה.

עזבו את זה שמבצעי סוף העונה מתחילים בערך שבועיים אחרי שה"עונה" (אם בכלל יש משמעות למושג הזה בארצנו) התחילה בפועל. נכון שהיא התחילה עוד בשלהי או לפעמים קצת באמצע ה"עונה" הקודמת ומן הסתם עוצבה בכלל לפני חצי שנה לפחות. אני קצת מגזימה אולי אבל אני חושבת שזה לא יהיה לגמרי לא נכון לומר שלכתוב "סוף עונה" לפעמים זה רק קוסמטי ולצורך פיתוי כשבעצם נלקח מראש בתמחור, כלומר להתחיל גבוה מאוד ולרדת לגבוה. בשנים האחרונות התרבו ירידי ואירועי האופנה בעיר – מה-מרקט, דרך היריד של המרכז לסיוע, דרך "מעצבי העיר", "אקססוריז" וכו` וכו`, שאמורים להיות הזדמנות מבחינת מחירים (בפועל זה לא תמיד כך). כל-כך הרבה אירועים שאלא אם כן יש לך חשבון הוצאות בלתי מוגבל וחדר ארונות שאינו בתפוסה מלאה, עלייך לבחור את ירידייך בתבונה.

חוץ מההשתתפות באירועי האופנה למיניהם גם כל חנות/ רשת עושה לעצמה מכירת "סוף עונה" עם הנחות של 20% ואז "סוף עונה סופי" עם 1+1 פלוס הנחות לפריטים מהעונה שעברה ואחר כך סוף עונה בחנות העודפים ולסיום סיומת סוף עונה סופי בהחלט עם הנחות עד 70%. ממש לפני שהעונה החדשה כבר מנצה בחנויות יש מבצע חיסול של 1+2 או הפוך. המייל שלי מתמלא בהודעות על מכירות מיוחדות ובסמס מגיעות אליי תזכורות אחרונות, שלא אחמיץ את הסייל המדהים. וואו, לכבוד יום האישה יש 10% הנחה נוספים, רק לסופ"ש הקרוב, רוצי!

אז בעצם כמה סופים יש לכל עונה? האם הם באמת התחלה של משהו אחר, כמו כל סוף?